למעלה מעשור אנו עדים לתופעת "תלונות השווא", אשר מוצאת את ביטויה בעיקר בתחום המשפחה, כאשר מטרתן השגת יתרון משפטי בהליך אזרחי, הפעלת לחץ להשגת הסכמות בדרישות מסוימות, או אף הגשמת מאוויי נקמה.
בעבר המערכת לא ששה לנקוט בהליכים כנגד נשים אשר הגישו תלונות שווא כנגד בני זוגן מחשש כי נשים אשר נפגעו באמת יחששו להגיש תלונה.
את העלייה במספר תלונות שווא בגירושין [ובכלל] ניתן לתלות ביחס המקל של החוק למגישי תלונות שווא בגין אלימות פיזית או מינית. על פי הנחיית פרקליט המדינה, אין להעמיד לדין אדם שהעיד על עצמו שהיה קורבן לעבירת אלימות או לעבירת מין וחזר בו.
בשנים האחרונות אנו מוצאים כי בני זוג רבים [ בעיקר גברים] "העזו" והגישו תביעות לשון הרע כנגד המתלוננות בשל תלונות שהוגשו ע"י האשה העולות כדי פרסום של לשון הרע בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965.
מהו לשון הרע?
סעיף 1 לחוק מגדיר מהו לשון הרע? היא דבר שפרסומו נועד להשפיל אדם בעיני הציבור… לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות שמיוחסים לו..לפגוע במשרתו…. החוק מדבר גם על מהות של פרסום: בעל-פה, בכתב, בדפוס, ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
החוק נותן יריעה רחבה מאוד כאשר בית המשפט יכול לפרשה ככל העולה על רוחו במיוחד לאור העובדה שהמדיה מאוד מפותחת.
על מנת לבטא את הרוח החדשה לענין זה יפים דבריו של כבוד השופט יורם שקד בתמ"ש 16092-04-16 הגשת תלונות שווא במשטרה בגין אלימות שנוקט מי מבני הזוג במהלך סכסוכים משפחתיים , הוא עניין המצוי בלב השיח הציבורי, מחד יש הסבורים כשישנה קלות בלתי נסבלת בהגשת תלונות למשטרה בגין אלימות לכאורית בין צדדים לסכסוך המשפחתי, אשר לעיתים מתבררות כטענות בעלמא, מאידך יש הסבורים כי "אין עשן בלי אש" וכי בשיטתנו יש להעדיף ולבכר את הגשת התלונות למשטרה או לערכאה המבררת במקרים של בקשה למתן צו הגנה, על פני אי הגשת התלונות, כדי להבטיח את שמירת ביטחון הציבור בכללותו ואת הצדדים לסכסוך המשפחתי בפרט"
פסקי דין על תלונות שווא
בפסק דין זה פסק השופט 30,000 כנגד האשה ועוד 10,000 ₪ שכ"ט עו"ד.
בהליך דומה תמ"ש 678-06-09 נטף נ' נטף ואח' פסק ביהמ"ש סך של 100,000 ₪ כנגד אשה ו-50,000 ₪ כנגד גיסו של התובע ואשתו.
המליצו לכם להגיש תלונת שווא?
חשבו פעמיים. לתלונת שווא יש משמעויות רחבות מנזקים כספיים אשר מפאת הגבלת מקום לא פורשו בכתבה זו.
