מהו צו הגנה?
צו הגנה, נועד להגן על אדם, שמרגיש מאוים על ידי-האחר. הוא ניתן במסגרת חוק למניעת אלימות במשפחה. וכן במסגרת חוק למניעת הטרדה מאיימת. בעקבות סכסוכי משפחה נוצרים צווי-הגנה לרוב. הסלמה בסכסוך בין בני-זוג, בדרך כלל, או בין בני-משפחה, מביאה למצב, שבן משפחה מאיים לפגוע או פוגע בבן משפחה אחר. לעיתים, אנו רואים כי מי מבני המשפחה עושה שימוש נלוז בצו זה, על-מנת לקדם את ענייניו המשפטיים. בית-המשפט אינו שותק ולעיתים פוסק הוצאות לצד המבקש.
מהם התנאים המאפשרים צו הגנה?
- סמיכות האירוע – אי-אפשר להוציא צו-הגנה על מקרים, שאינם סמוכים למועד צו-ההגנה, אותו אנו מבקשים להוציא;
- בחינת ההתנהגות – כאשר יש חשש ממשי, לסכנה גופנית או חשש לעבירת מין;
- התעללות נפשית ממושכת – אשר אינה מאפשרת לנהל באופן סביר את החיים.
- חיים ובריאות נפשית נמצאים בסכנה – כאשר אדם מרגיש כי חייו ובריאותו הנפשית נמצאים בסכנה או של מי מבני משפחתו שהוא חסר ישע.
מדוע כדאי להגיש צו הגנה על ידי עו"ד?
באתר בית המשפט מצויים טפסים אותם ניתן למלא ולהגיש בבית המשפט. באותו המסמך ישנה דרישה למלא תצהיר אותו צריך לאמת כל עו"ד. למעשה, ניתן למלא את הטפסים להגישם במזכירות בית המשפט ובית משפט ידאג בעדיפות ראשונה לקיים את הדיון במעמד צד אחד. אך אליה וקוץ בה. ברגע שהצד שממנו דורשים צו הגנה יגיע עם עורך דין אשר ייצג אותו עלולה להתהפך הקערה על פיה והמבקש בשל אי יכולתו והבנתו עלול למצוא את עצמו ניזוק.
לעיתים לאחר הדיון בצווי הגנה בעזרת באי כוח הצדדים, ניתן למנף את הסכסוך למקום של יישור הדורים כפי שקרה בתיק שלא מזמן ייצגתי. – הצלחתי בעזרת באי כוח המשיב והגענו להסכמות בהם הצדדים סיימו את הסכסוך.
מדוע, בפסיקה המשפטית, מצוין כי אין לאפשר שימוש בצו הגנה, כדי להשיג מטרות זרות, שהינן מונחות ביסוד החוק למניעת אלימות במשפחה?
בפסיקה המשפטית צוין פעמים רבות, כי אין לאפשר שימוש בצו-הגנה, כדי להשיג מטרות זרות. על עורך-הדין, המטפל בצו-הגנה, לנהוג בזהירות רבה, שמא יעשה שימוש שלא כדין שלאחר מכן הלקוח שלו ״ישלם מחיר״ כבד בעניין . זה המקום לציין כי בתי משפט זהירים מאוד בכל נושא של מתן צו-הגנה לאדם המבקש. יחד-עם-זאת, כאשר בית המשפט חש כי המבקש/ת יבקש צו-הגנה על מנת לקדם את ההליכים האזרחיים, צפויים ״לחטוף״ הוצאות בשל כך.
מעשה שהיה: מבקשת פנתה לבית המשפט לקבל צו-הגנה מפני חמיה, סב ילדיה, מתוקף ה"חוק למניעת אלימות במשפחה" – התשנ"א 1991, המבקשת טענה, כי חמיה/הסב איים לרצוח אותה ואת בני משפחתה. כשנשאל האיש, מדוע בכלל הגיע לביתה של כלתו אשר חיה בנפרד מבנו, השיב, כי הילד שלו חלש והוא הגיע לסייע לו. באותה נשימה נשאל על-ידי בית-המשפט אם הסבא אוהב את נכדיו-שלו. התשובה לא איחרה להגיע "בוודאי". בית-המשפט ציין בפניו, כי אין מדובר בסב אוהב מאחר ומדובר בהתנהגות שמסכנת את נפשם של הקטינים.
כשנחקרה הסבתא אודות האירוע, ציינה כי האישה היא זו שמכה את הבן שלה וכי ״הילד״ זקוק להגנה. בית-המשפט לא התאפק, צחק [מחזה לא שכיח] ושאל מי זה "הילד"? בית-המשפט ציין את דעתו האישית בכל עניין התערבות בני משפחה להגן על "הילדים" וציין כי הילדים בכל הסיפור הם הנכדים וכי בן 32 אינו ילד. בית-המשפט הרחיב את דעתו בעניין, והרחיק את הסבא מבית הכלה למשך 3 חודשים נוספים. [ניתן לקבל צו-הגנה עד 6 חודשים ולהאריך בכל פעם ככל שיידרש].
משרד עו"ד יעל כהן, הינו משרד "בוטיק" המטפל בתחום דיני המשפחה וצווי הגנה
עו"ד כהן, מטפלת בכל נושאי הגירושין ובכלל זה מדור; משמורת; חלוקת רכוש; צווי הגנה ואלמ"ב; עזבונות – ועריכת צוואות; הוצאת צווי קיום צוואה וצו ירושה; התנגדות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה; ייפוי-כוח-מתמשך; תיקי נזקקות והתמחות ייחודית. עו"ד יעל כהן, מייצגת את לקוחותיה בבתי-משפט בכל הערכאות, בפרט בבתי-משפט לענייני משפחה, בבתי-הדין הרבניים, האזוריים ובבית-הדין הרבני הגדול.
עו"ד יעל כהן, בעלת ניסיון רב, מלווה את לקוחותיה במיומנות מקצועית, ברמת שירות גבוהה, בקשר וביחס אישי. הלקוח מקבל טיפול הוליסטי ברמה המשפטית, הכלכלית והרגשית. יעל כהן מלווה את הלקוח לאורך כל הדרך.