סעדים זמניים טרום נישואין

פירוק התא המשפחתי הוא תהליך דרמטי, מכאיב לכל הצדדים ומלווה לעיתים קרובות בסערת רגשות מצד כל הצדדים לפירוק. אחד המאפיינים של זוגות מתגרשים עלול להיות, לעיתים קרובות, חוסר המחשבה על היום שאחרי הגירושין, ומונעים מרגשות כעס ותסכול יוציאו את כעסם האחד על בן/בת זוגו מבלי להביא בחשבון את הנזק הבלתי הפיך לפעמים שייגרם לילדי הצדדים שלא לדבר כלל על ההוצאות הכספיות הגדולות מאוד הכרוכות במאבקים משפטיים ארוכים ומייגעים. חשוב לזכור שעל פי החוק, חייבים בני זוג המתדיינים ביניהם בבית המשפט למשפחה להופיע בעצמם לכל הדיונים, עובדה שלא מוסיפה שלוות נפש לאף אחד מהם, וזאת בלשון המעטה.

על מנת לנסות ולהנמיך את "גובה הלהבות", לפחות אלה אשר ניצתות בתחילתו של תהליך הגירושין, חוקקה הכנסת בשנת 2014 את החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/501_151.htm המחייב בני זוג אשר בדעתם להתגרש, טרם הגשת תביעות להיפגש ארבע פעמים (או מספר קטן יותר על פי החלטת יחידת הסיוע) וזה על מנת לנסות ולהביא את הצדדים להידברות כדי לסיים את נישואיהם בהוגנות תוך גרימת נזק קטן ככל האפשר. במפגשי גישור אלה מקבלים הצדדים מידע מקצועי על העומד בפניהם וזאת על מנת להנמיך את מפלס החרדה שלהם ולנסות לגרום להם לנהוג בהיגיון תוך שימת לב ל"יום שאחרי הגירושין".

מובן מאליו, כי עד להשלמת ניסיונות הגישור ועד להגשת כתבי טענות לבית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני, תלויים ועומדים עניינים יומיומיים להם נדרש פתרון מיידי עוד בטרם יכריעו בהם בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני. הבעיה המהותית והדחופה ביותר היא מי יהיה ההורה אצלו יהיו הילדים במשמורת והמזונות אותם יהיה על ההורה השני לשלם להורה המשמורן בגין. ילדיהם הקטינים של בני הזוג. בעיה מהותית נוספת היא, אם אחד מבני הזוג עוזב את הדירה המשותפת, מתי ובאיזו תדירות יכול ההורה שעזב לפגוש את ילדיו (הסדרי שהייה). בעיות נוספות הקיימות במצב ביניים זה, של "לא נשואים ולא גרושים", הקשורות בעיקר לשמירה על הקיים – מניעת ביצוען של פעולות חד צדדיות על ידי מי מבני הזוג המתגרשים אשר יעמידו את בן הזוג השני בפני עובדה קיימת.

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מאפשר, למרות ההוראות המגבילות את הגשת התביעות טרם פגישות הגישור, לבקש ולקבל מבית המשפט ומבית הדין הוראות לצד השני להימנע מפעולות כאלה עד לבירור כלל ענייני הגירושין בפניהם. אלו הם הסעדים הזמניים. כך למשל, יכול אחד מבני הזוג לבקש מבית המשפט להורות לצד השני לשלם מזונות זמניים עבור ילדיהם הקטינים הנמצאים במשמורתו. סעדים נוספים אותם ניתן לדרוש הם:

1. מניעת החלפת מקום המגורים של ילדי הצדדים.
2. מניעת שינוי אופי החינוך אותם מקבלים ילדי הצדדים.
3. מניעת הוצאת ילדי הצדדים לחוץ לארץ.
4. מניעת מכירת הדירה המשותפת לצדדים כל עוד לא הכריע בית המשפט בעניין. (לעניין זה יש לבית הדין הרבני סמכות ייחודית, בה ניתן להורה המשמורן אפשרות לדרוש ולקבל "מדור ספציפי").

כאמור, נועדו הסעדים הזמניים לאפשר להורה המשמורן לקבל דמי מזונות בגין הילדים הקטינים אשר אצלו ולשמר את המצב הקיים עד להכרעתם הסופית של הערכאות המשפטיות בעניינם. רצוי כמובן כי כל ענייני הגירושין יועלו פגישות גישור בין הצדדים וזאת על מנת שכל צד ידע בדיוק מה תביעות הצד השני ממנו, דבר שיתרום להפגה מסוימת של החששות ההדדיים.